<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ערלה</h1>
<h2>דף מג.</h2>
גרסי' בפרק משוח מלחמה [סוטה מ"ג ע"א] [ו]מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת (ה)מינין, אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב. ואמור בתוספתא ר' אליעזר בן יעקב אומר כרם כמשמעו, לא חלל ולא חללו פרט למבריך ולמרכיב. ואקשינן והא אנן תנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב. אמר רב חסדא לא קשיא כאן בהרכבת אסור, כאן בהרכבת היתר. האי הרכבת היתר היכי דמי אי לימא ילדה בילדה תיפוק ליה דבעי למהדר משום ילדה ראשונה, אלא [ילדה] בזקנה, והאמר ר' אבהו ילדה שסבכה בזקנה בטלה, אמר ר' ירמיה לעולם ילדה בילדה וכגון דנטעה להך קמייתא לסייג ולקורות, דאמר מר הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה. מאי שנא ילדה בזקנה דבטלה ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה, התם אי אימלך עלה לאו בת מיהדר הוא, הכא בת מיהדר הוא, מידי דהוו אעלו מאיליהן דתנן עלו מאיליהן חייבין בערלה וכו'. רב נחמן בר יצחק אמר במבריך אילן בירק והאי תנא הוא, דתניא המבריך אילן בירק רשב"ג מתיר משום ר' יהודה בן אגרא איש כפר עכו, וחכמים אוסרין. כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה דמתחזיא כבת שתא. והני מילי שתיים כנגד שתיים ואחת יוצא[ה] זנב, אבל כוליה כרם קלא אית ליה. ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב ילדה פחותה מטפח אינה מקדשת את הזרעים. והני מילי שתיים כנגד שתיים ואחת יוצא[ה] זנב, אבל כוליה כרם מקדש.
